אני בצומת דרכים בחיי, האם להמשיך בחיי כמו שהם או האם לקדם אותם צעד כשהצעד הזה אומר להירשם ללימודי משפטים?
כשהייתי קטנה תמיד חלמתי על לימודי משפטים, חלמתי להיות עורכת דין, ללכת לבתי משפט לבושה בחליפות, להגן על החלשים, לשמור על הצדק, להכניס את הפושעים לבתי הסוהר. ובמהלך השנים החלום עבר לחלק האחורי של המוח אבל עדיין נשאר איפשהו. התבגרתי וכל שנה קראתי שיותר ויותר בוגרי לימודי משפטים הושבעו, שיותר ויותר סטאז'רים מחפשים עבודה, שלימודי משפטים מאוד פופולריים ועוד ועוד מכללות פתחו תוכניות לימודים לכך.
האם אני באמת מוכנה לשלוש שנים של לימודי משפטים? לשלוש שנים של שינון פסקי דין? לשלוש שנים של לימודים מפרכים שאחרים אני עוד אצטרך לעשות סטאז'? - לעבוד במשכורת מינימום בערך 18 שעות מהיום ולהיות לא סטאז'רית אלא סנג'רית?
האם החלום שלי להיות עורכת דין שווה את כל דרך החתחתים הזו? האם אני באמת רוצה להיות עורכת דין או שזו רק פנטזיה של ילדה קטנה? האם באמת יש לי כוח ללימודי משפטים ולכל מה שבא אחריהם?
מי יכול להבטיח לי שאני אהיה מאלו שימצאו עבודה? לא רוצה להגן על פושעים וזו דווקא עבודה מאוד פופולרית עתה... בקיצור תוהה לגבי עצמי אם אני הולכת לעשות את זה - הולכת להירשם ללימודי משפטים כדי להגשים חלום עבר או הולכת להתבגר ולוותר על חלומות של ילדה קטנה שלא ידעה את כל המשמעויות.
מעניין מה אתם הייתם עושים במקומי....
