תעשיות רבות עושות שימוש בפלדת אל-חלד לצרכים תעשייתיים. לפלדה זו עמידות מצויינת לחלודה, מבנה כימי גמיש המאפשר שימושים רבים ומגוונים וקל יותר לנקות אותה לעומת מתכות אחרות. פלדות אלו עוברות ריתוכים שונים על מנת להתאים לצרכי התעשייה השונים, ולאחר מכן עוברת ליטוש. כיצד ניתן להבטיח כי עמידותה של המתכת שעברה טיפולים אלו תגבר באמצעותם ולא תיפגע?
במהלך הריתוך נפלטות תחמוצות בטמפרטורה גבוהה בפני שטח המתכת שעוברים את הטיפול. תחמוצות אלו מאופיינות בהרכב כימי משתנה, התלוי בטמפרטורות הסביבה במשך הריתוך ובסביבת הפעולה. בשל החשיפה לתחמוצות אלו, על המתכות לעבור ליטוש לאחר מכן, על מנת ליצור שכבת פסיבציה מחודשת ולשמור על עמידות המתכות לטווח הארוך. ליטוש מתכות זה הוא קריטי במקרה זה, במיוחד לאזורים שעברו את הריתוך.
איזה ליטוש מתכות עומד במשימה זו בהצלחה מירבית? שאלה זו עמדה במרכז מחקר שבחן את עמידות פני השטח של המתכות ואת דרגת עמידותן בפני קורוזיה לאחר שעברו ריתוך. המחקר גילה כי על פני שטח המתכות שעוברות ריתוך מופיעות בועות גז בסמוך לאזורי הריתוך, אך מספרן קטן יותר באופן משמעותי במתכות שעברו ליטוש מתכות אלקטרוכימי (אלקטרופוליש) לאחר הריתוך. המתכות שעברו טכניקות ליטוש שונות לאחר הריתוך נבדקו גם ויזואלית אחרי שלושה ימים, בדיקה שהעלתה אף היא שמתכות שעברו ליטוש מתכות אלקטרוכימי לא סבלו מנזקים כלשהם. באותו שעה, מתכות שעברו ריתוך ולאחריו לוטשו ידנית חשפו חריצים בפני השטח, אשר התפתחו בכמה מקומות לכדי שקעים של ממש.
מחקר זה בחן אספקט נוסף של ליטוש המתכות המתקדם ביותר בשוק, ומצא כי מדובר באמצעי הטוב ביותר לשיפור הפסיבציה של פלדות אל-חלד שעברו ריתוך, כמו גם של אזורים אחרים בפני השטח, ששמרו אף הם על עמידות בפני התחמוצות שנפלטו במהלך הריתוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה